החלטה בתיק בש"א 3308/13 - א'

1.        בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' טאובר) אשר ניתנו במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים בעניינו של המשיב 1.

           ההחלטה הראשונה עליה מעוניין המבקש להשיג ניתנה ביום 16.2.2012 ובה נעתר בית המשפט לבקשה שהגיש המשיב 3, הנאמן על נכסי המשיב 1, לפירוק שיתוף בדירה אשר למשיב 1 ולשני אחיו - המבקש והמשיב 2 - זכויות בה בחלקים שווים, ואשר משמשת כדירת מגוריו של המבקש (להלן: הדירה). יצוין כי בית המשפט ציין בסיפה להחלטתו כי "ליתר זהירות, ישלים הנאמן את בדיקת תביעות החוב, בטרם ינקוט בהליכים לפירוק השיתוף"(להלן: ההחלטה המקורית). בדיקת תביעות החוב הסתיימה ביולי 2012.

           המבקש לא הגיש ערעור על ההחלטה המקורית וכשנה לאחר שניתנה, ביום 24.1.2013 הגיש לבית המשפט קמא בקשה לביטולה בה טען לשינוי נסיבות. הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט קמא ביום 20.3.2012 (להלן:ההחלטה בבקשה לעיון חוזר), והחלטתו זו הינה ההחלטה השניה עליה מעוניין המבקש להשיג.

2.        המבקש טוען כי בקשתו לביטול ההחלטה המקורית הוגשה בשל שינוי נסיבות, וכי השינוי לו טען הוא כי בדיקת תביעות החוב על ידי הנאמן העלתה כי בידי המשיב 1-החייב די נכסים וזכויות כדי לכסות את מלוא או למצער את מרבית חובותיו לנושים. המבקש מדגיש כי מטבע הדברים לא יכול היה להעלות טענה זו טרם שניתנה ההחלטה המקורית. המבקש מוסיף כי ההחלטה בבקשה לעיון חוזר הומצאה לידיו רק ביום 4.4.2013 ומכאן כי במועד בו הוגשה הבקשה דנן - 8.5.2013 - טרם חלפה תקופת 45 הימים אשר היתה נתונה לו לטענתו להגשת ההליך הערעורי. עוד עמד המבקש על חשיבות ההליך עבורו, שכן מדובר בקורת הגג שלו, והוסיף וטען כי סיכויי הערעור שהגיש טובים.

           המבקש הוסיף וציין בבקשתו כי בהתאם להחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 22.4.2013 המועד לפינויו מן הדירה הינו יום 13.5.2013, ומשכך מבקש הוא להגיש יחד עם הערעור שהגשתו מתבקשת בקשה לעיכוב ביצוע הפינוי. נוכח לוח זמנים זה הורתי בהחלטה מיום 8.5.2013 כי תגובות המשיבים לבקשה תוגשנה עד היום, 9.5.2013, בשעה 10:00.

3.        המשיב 1, החייב, הותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט והמשיב 4, כונס הנכסים הרשמי, נתן הסכמתו לבקשה. לעומתם המשיב 2, שהינו כאמור אחיו של המבקש, מתנגד לבקשה. לטענת המשיב 2 סיכויי ההליך אינם טובים שכן למבקש אין כל זכות להתגורר בדירה ואילו הוא זקוק כלכלית לחלקו בתמורה שתתקבל ממכירתה. כן טוען המשיב 2 כי משבחר המבקש שלא לערער במועד על ההחלטה המקורית אין באפשרותו להשיג עליה כעת, והוא מדגיש כי המשיב 3 סיים בדיקתו בעניין תביעות החוב כבר ביולי 2012 ולא ברור מדוע המבקש השתהה בבקשתו לעיון חוזר כחצי שנה נוספת.

           המשיב 3, הנאמן, מתנגד גם הוא לבקשה. לטענתו הבקשה לביטול ההחלטה המקורית שהגיש המבקש הוגשה ללא כל עוגן בדין כשנה לאחר ההחלטה המקורית וכארבעה חודשים לאחר שנפתחו הליכי ההוצאה לפועל לשם מימוש הדירה, והוא מוסיף כי כל תכלית ההליך הערעורי דנן היא לנסות ולסכל את פינויו הקרוב של המבקש מן הדירה, הקבוע ליום 13.5.2013. עוד מדגיש המשיב 3 בתגובתו כי ההחלטה המקורית עומדת בפני עצמה והפכה חלוטה זה מכבר, וכי לא ניתן לקבל את הטענה לפיה השיהוי בהגשת הערעור נבע מהמתנתו לממצאיו בעניין תביעות החוב שכן המבקש ידע ולחלופין יכול היה לדעת אודות סיום הבדיקה שנערכה בעניין ביולי 2012 שכן הוא אחד מנושי של המשיב 1 ובנוסף בספטמבר 2012 נחתמה פסיקתה לשם יישום וביצוע ההחלטה בעניין פירוק השיתוף. המשיב 3 מוסיף וטוען כי סיכויי ההליך לגופו נמוכים, ולבסוף הוא מדגיש כי העיכוב במכירת הדירה גורע משוויה ומזכויות קופת הכינוס.

4.        לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ואיזנתי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה בחלקה בלבד, כך שיוארך המועד להגשת הליך ערעורי על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר בלבד, אך לא יוארך המועד להגשתו ביחס להחלטה המקורית.

           ההחלטה המקורית בה נעתר בית המשפט קמא לבקשת המשיב 3 והורה על פירוק השיתוף בדירה ניתנה כאמור עוד ביום 16.2.2012. כעולה מהשתלשלות הדברים המתוארת לעיל המבקש בחר לשבת בחיבוק ידיים תקופה ארוכה לאחר שניתנה החלטה זו והפכה לחלוטה ולא מצאתי בבקשתו טעם מבורר המצדיק לאפשר לו בשלב זה להשיג עליה. המבקש מעוניין להיתלות בעניין זה בעובדה שבית המשפט ציין בהחלטתו המקורית כי "ליתר זהירות, ישלים הנאמן את בדיקת תביעות החוב, בטרם ינקוט בהליכים לפירוק השיתוף". ואולם עיכוב זמני זה ביישום ההחלטה המקורית עד לבדיקת תביעות החוב אינה מצדיקה לאפשר למבקש להשיג על קביעותיו של בית המשפט קמא לגופה של בקשת פירוק השיתוף בדירה כשנה ושלושה חודשים לאחר שניתנה ההחלטה וכשמונה חודשים לאחר שנחתמה פסיקתה לשם יישומה וביצועה. כמתואר המבקש אף הגיש בקשה לעיון חוזר בשל שינוי הנסיבות הנטען אך בקשתו נדחתה, וגם בכך אין כדי לאפשר לו להאריך באופן מלאכותי את המועד להגשת הליך ערעורי על ההחלטה המקורית (ראו רע"א 1268/08 לוי נ' קצין התגמולים (2.9.2008), פסקה 5 והאסמכתאות המובאות שם).

5.        אשר להחלטה בבקשה לעיון חוזר. לטענת המבקש החלטה זו הומצאה לידיו ביום 4.4.2013, ולטענתו על בסיס זאת יש לומר כי ההליך, אשר הוגש ביום 8.5.2013, הוגש בתוך המועד שהיה נתון לו להשיג עליה.

           ואולם, בשונה מסברתו של המבקש לא היו נתונים לו 45 ימים להשיג על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר, שכן החלטה בבקשה לעיון חוזר הינה "החלטה אחרת" (ואינה "צו בפשיטת רגל" או "פסק-דין") אשר דרך הערעור עליה נקבעת לפי סדרי-הדין הכלליים (ראו והשוו: ע"א 9965/09 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (21.4.2010); ע"א 3312/06 סויסה נ' כונס הנכסים הרשמי (28.2.2007); בש"א  2440/13 גזי נ' כונס הנכסים הרשמי (7.4.2013)). מכאן, כי נתונים היו למבקש 30 ימים להגשת הליך הערעור והבקשה, אשר הוגשה כאמור ביום 8.5.2013, הוגשה באיחור של שלושה ימים.

           למרות איחור זה החלטתי לקבל את הבקשה ככל שהיא נסבה על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר, ובהקשר זה ראיתי ליתן משקל למשך האיחור, שכאמור הינו קל יחסית, אשר בהצטרפו למהות ההליך מובילים לטעמי למסקנה כי אין מקום לחסום את דרכו של המבקש מהעלאת טענותיו בבית משפט זה לעניין ההחלטה בבקשה לעיון חוזר, וזאת מבלי להביע עמדה לגבי סכויי ההליך לגופו.

6.        סיכומם של דברים - הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על ההחלטה המקורית נדחית, ואילו המועד להגשת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר מתקבלת.

           המבקש צירף לבקשה שבפניי הודעת ערעור הנסבה על שתי החלטותיו של בית המשפט קמא, ולפיכך תוגש על ידו בקשת רשות ערעור מתוקנת המופנית כלפי ההחלטה בבקשה לעיון חוזר בלבד.

           יחד עם זאת, משמבקש המבקש להגיש בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט קמא ונוכח העובדה שפינויו של המבקש מן הדירה צפוי להתבצע ביום 13.5.2013, סבורני כי על מנת שתהא לשופט אשר לטיפולו תועבר הבקשה שהות לדון בה, ראוי לקלוט בשלב זה לצורך הטיפול בבקשה לעיכוב ביצוע בלבד את הודעת הערעור כבקשת רשות ערעור המופנית כלפי ההחלטה בבקשה לעיון חוזר ולצידה את הבקשה לעיכוב ביצוע ולהעביר את הבקשה לטיפול שופט, ולהוסיף ולהורות כי בתוך שבעה ימים ממועד המצאת החלטה זו יגיש המבקש בקשת רשות ערעור מתוקנת בהתאם להחלטתי זו.

           נוכח מצבו של המבקש כעולה מן החומר שבפניי ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

           המזכירות תפתח, אפוא, ללא דיחוי תיק רע"א בו תתויקנה הודעת הערעור והבקשות שבתיק וכן החלטתי זו.

           ניתנה היום, כ"ט באייר תשע"ג (9.5.2013).